מדוע אנחנו ישנים?

"הבן שלנו, שיהיה בקרוב בן עשר, עדיין אוהב לישון איתנו במיטה", כתב לאחרונה אב מודאג לרופא הילדים דר' הרברט רנץ-פולסטר. "אתה חושב שהוא יעבור אי פעם למיטה שלו ויתחיל לגלות יותר עצמאות?"

"זה יקרה", הרגיע אותו הרופא בבלוג שלו. "כשילדים מגיעים לגיל הבגרות המינית, הם מתחילים להיות נבוכים מהוריהם". רנץ-פולסטר, אב לארבעה ילדים בוגרים, יודע על מה הוא מדבר ולא רק בעניין זה. הוא גם מפגין קור רוח יוצא דופן אל מול הנושא הטעון ביותר בגידול ילדים: השינה שלהם. באיזה גיל צריכים ילדים לישון במיטה משלהם בחדר שלהם? מתי הם אמורים להצליח לישון רצוף כל הלילה ובאילו שיטות כדאי להשתמש כדי להבטיח שזה יקרה? האם שינה, לכאורה הדבר הטבעי ביותר בעולם, היא לא, או כבר לא, עניין של אינסטינקט?

בלילה המוח שלנו ממשיך לעבוד בכל הכוח

בני אדם לא יכולים לשרוד ללא שינה. אנחנו זקוקים למנוחה בלילה כדי לאזן את מצב העוררות שאנו נמצאים בו לאורך היום. מתח והרפיה, יום ולילה, להיות בשליטה ולשחרר – הכל הולך יחד. ובכל זאת, גם כשאנחנו שוכבים ישנים במיטה, אנחנו לא באמת במצב "סרק".

המוח שלנו ממשיך לעבוד בכל הכוח. בחושך, כשאנחנו לא מופצצים כל הזמן בגירויים תחושתיים חדשים, כשהאנרגיה שלנו לא משמשת לתהליכי חשיבה, תנועה ועיכול, המוח שלנו עסוק בארגון הרשמים והחוויות שצברנו במהלך היום. הוא ממדר וממיין אותם על מנת שנוכל להתחיל את היום החדש במצב "נקי". יותר מזה, האורגניזם כולו עובר תהליך של התחדשות בזמן השינה. שינה היא לא רק התרופה הטובה ביותר, היא גם אמצעי המניעה הטוב ביותר. אנשים שלא זוכים למספיק שעות שינה לאורך זמן, נכנסים בקלות רבה יותר ללחץ, מגלים רגישות רבה יותר לזיהומים ולמחלות אחרות ונוטים יותר לפתח עודף משקל. בתינוקות וילדים צעירים, השינה ממלאה פונקציה התפתחותית חשובה: היא תורמת לגדילת המוח המשלש את נפחו עד גיל 36 חודשים.

לאב שבנו בן התשע עדיין אוהב לישון במיטת הוריו, יש לדר' רנץ-פולסטר עצה אחרת. במקרה הזה, לא מדובר רק בעצמאות של הילד, אלא גם בזו של הוריו. "אם זה כבר לא מתאים לכם, דברו על הילד. אולי אפשר לחשוב יחד על תחליף כיפי, להפוך את המיטה שלו למבצר או לשדרג אותה בדרך אחרת לטעמו והעדפותיו של הילד".